<h1>אהל מועד שער סוכה ולולב דרך ג'</h1>
<h2>דף ו:</h2>
סוכה שאין לה ג' דפנות פסולה היו לה שתי דפנות כהלכתן פירוש שהיו גבוהות יו"ד ושעשה אותן סמוכות כמין ג"ם וארוכות באורך הסכוך אפי' אין בשלישית אלא טפח כשרה והוא שיהא טפח יתר [ז', ע"א] ואותו טפח היכן מעמידו בפחות מג' סמוך לדופן דכל פחות ג' כלבוד דמי ונמצא שיש כאן דופן של ד' טפחים דיתרת הטפח משלים פחיתות הג' ונמצא שיש בין הכל ד' טפחים דהוא רוב הכשר סוכה ואוכל ושותה בכל מקום הסמוכה וטפח שוחק אינו מתיר אלא בצורת פתח ותרוייהו בעינן וסוכה העשוייה כמבוי כשרה והוא שעושה לה פס ד' ומשהו ומעמידו בפחות מג' סמוך לדופן והיכא דלא (עירבן) [עריבן] דפנות בעינן פס ד' ומשהו ובין בזו ובין בזו צריך לעשות נמי צורת פתח ופירש"י צורת פתח כנגד כל אורך הדופן ויש סברות אחרות בזה להגאון והרא"ה פוסק כדברי האו' דהיכא דעביד לדופן שלישית שבעה טפחים אינה צריכה שום דבר אחר ואפי' גדולה כמה וכל שעושה בדופן שלישית פס ד' ומשהו אם מעמידו בפחות מג' ה"ז כאלו עשה דופן של ז' טפחים.
<h2>דף ז.</h2>
המסכך ע"ג מבוי שיש לו לחי כשרה דמגו דהוי דופן לענין שבת הוי דופן לענין סוכה ודוקא לשבת שבחג אבל בשאר ימי החג לא. שבת שבתוך ימי החג מותר לטלטל בסוכה אע"ג דבשבת בעינן ארבע מחיצות דמיגו דהוי דופן לסוכה הוי דופן לענין שבת ומטלטלין בה באותו שבת ואפי' היא מאה אמה. כותלי הסוכה א"צ להיות מגופפין וסתומין אלא אפי' יש להם פתחים וחלונות הרבה אם עשה להם צורת פתח דהיינו קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן ממש ולא מן הצד כפירש"י ז"ל אם לא היו רחבות יותר מיו"ד כשירה היא הסוכה. היו הפתחים רחבים מיו"ד צריך שיהא העומד מרובה על הפרוץ או כפרוץ דלא מהני בהם צ"פ כל שהפרוץ מרובה ויש שכתבו הכי ודופן סוכה כדופן שבת וגבי שבת הויא ג' מדות במחיצות מדה א' דאמרינן בה לבוד וזהו שאין בין זל"ז ג' טפחים. מדה שנייה כל שהוא ג' ומג' ועד ד' אם היה פרוץ מרובה על העומד אף כנגד העומד אסור ואם אין בין זל"ז במלואו של עומד מותר הכל. היה פרוץ כעומד כנגד (על) הפרוץ אסור כנגד העומד מותר. מדה שלישית כל שהוא ד' ומד"א עד עשר אמות צריך שלא יהא בין זל"ז כמלואו פי' שלא יהא פרוץ כעומד היה פרוץ כעומד אסור כנגד פרוץ ואם עומד מרובה מטלטלין אף כנגד הפרוץ לריא"ג פרוץ כעומד מותר ופי' במלואו כמלוא נכנס ויוצא. תניא דפנות הללו כשירות אע"פ שהרבה להם פתחים וחלונות ובלבד שיהא עומד מרובה על הפרוץ.
<h2>דף טז.</h2>
המשלשל דפנות מלמעלה למטה אם גבוהות מן הארץ שלשה פסולה דהויא מחיצה תלויה ואינה מותרת לדעת בה"ג ורב נטרונאי וריא"ג ומיהו רב עמרם ור"ח והר"ם פסקו שמותרת והגאון ר"י במס' שבת דאין מחיצה תלויה מותרת אלא במים כך כת' בענין בור שבין שתי חצרות דבקיעת דגים לא שמה בקיעה אבל בקיעת גדיים שמה בקיעה ודופן סוכה כדופן שבת וע"ז הפסק סומכין. מלמטה למעלה אם גבוהות י' אע"פ שאין דפנות מגיעות לסכך כשרה לדברי הכל ואפי' לכתחילה משלשלן. [ע"ב] סוכה בת יו"ד טפחים די לה במחצלת ד' ומשהו אם תולה אותה באמצע פחות מג' למעלה ופחות מג' למטה דאמרי' בה תרי לבוד.
<h2>דף יח.</h2>
סיכך ע"ג אכסדרה שיש לה פצימין ואין ביניהן ג' כשרה אין לה פצימין פסולה דאין אומ' פי תקרה יורד וסותם וי"א שאפי' רחוקים הפצימין נותנין להם תורת לבוד כיון שיש בה כל אלו פי תקרה ודופן אמצעית ופצימין מסייעין זה את זה.
<h2>דף יט.</h2>
קנים היוצאים מן הסוכה לאחורי הסוכה או לפניה ואיכא ג' דפנות ושיעור סוכה נדון כסוכה ולא אמרינן שהדפנות לתוכו עשויות.
<h2>דף כב:</h2>
העושה סוכתו בראש האילן או ע"ג גמל כשרה ויוצא בה בחש"מ י"ח אבל ביו"ט לא עולין באילן ולא ע"ג בהמה. דופני סוכה כשרים מכל דבר ואפי' מבעלי חיים. תוספות [פ"א ה"ה] עושה אדם את חברו דופן כדי שיאכל וישתה וישן ומיירי בשלא לדעת אותו אדם שנעשה מחיצה אבל אם ידע למה העמידוהו אסור בדופן שלישית ובחש"מ מותר אפי' לדעת ועושין ביו"ט דופן רביעית בכלים אבל לא דופן שלישית לפי שבדופן שלישית הוא מכשיר את הסוכה ואין עושין אהל עראי ביו"ט.
<h2>דף כד:</h2>
העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה כשרה והוא שיהיו קשים שיכלו לעמוד ברוח מצויה ושלא תעמוד עליהם הסכך שמעמידי הסכך צריכין להיות מדבר הראוי לסכך כמו שנתבאר בני"ו מדרך שלפני זה.
<h2>דף מב:</h2>
סדור של תפי' חג הסוכות כס' תפי' חג הפסח ועצרת אלא שאו' את יום חג הסוכות הזה זמן שמחתנו וגומר ההלל כל שמנת ימי החג כדתנן ההלל והשמחה שמנה.
<h2>דף מח.</h2>
תניא שמיני פזר קשב פי' פייס בפני עצמו פי' שמטילין גורל איזה משמרה יקריב. זמן בפ"ע לברך שהחיינו. רגל בפ"ע לענין אבילות. קרבן בפ"ע פי' שזה אינו אלא פר א' ואיל א' וז' כבשים. שיר בפ"ע. ברכה בפ"ע פי' שאומר בתפי' ובבהמ"ז את יום שמיני חג עצרת הזה.
